ארבע הסכמות/דון מיגל רואיס-תקציר על פי רונית לוי

ארבע עצות לחיים-ארבע הסכמות עפ"י דון מיגל רואיס

בימים אלה אני קוראת שוב את הספר ארבע ההסכמות נפעמת מחדש- כמה עצות כה פשוטות יכולות לחולל

טרנספורמציה בחיים של בן אדם,היה חשוב לי לתמצת את הדברים ולהעביר מסר כי ברגע שמנסים ליישם,החיים הופכים להיות קלים יותר פוריים יותר ואף אהובים יותר. אני יודעת שזה נשמע יומרני אך אני באמת מאמינה בכך ומפצירה בכם, לקרוא את המקור שמן הסתם יהיה פי אלף מונים מהתקציר הבא שלי:

אתן רק רקע קצר מה ההקדמה להסכמות ולאחר מכן אפרט כל אחת מהן:

הנחת היסוד של מיגל הינה שכולנו גדלים ומתחנכים על הסכמים בכל תחומי החיים, בדת, במשפחה,בחברה

הכל מבוסס על הסכמים שאנו לומדים ומפנימים שהופכים להיות חלק מהאישיות שלנו,

מיגל קורא תגר על הסכמים אלה ומבקש להביא ארבעה אחרים שיקלו עלינו את החיים,אז אני בעד ולהלן ההסכמות:

אגב הסכמה –במובן של מחוייבות שאני לוקח על עצמי ובמידה ואצליח ליישמה ,גם חיי יהיו טובים ומאושרים יותר

ומן הסתם חיי הסובבים אותי יושפעו מכך ולכן הם גם יהנו.

1. הראשון- "לשמור על טוהר המילה" – כולנו יודעים את חשיבות המילה ואנו כיצורים אנושיים היחידים שמסוגלים להשתמש בה, לפיכך- המילה היא הכוח העומד לרשותנו כדי להתבטא לתקשר,לחשוב, ובכך ליצור אירועים בחיינו. טוהר המילה אומר גם לא להשתמש במילים נגד אחרים ונגד עצמנו כי למעשה כאשר אנו מקללים נגיד או משתמשים במילים לא יפות נגד אחרים זה למעשה חוזר אלינו.

הכיצד? כשאני מכנה מישהו טיפש, ,הוא ישנא אותי על כך ,ושנאתו תזיק לי, לפיכך אם אני כועסת ובאמצעות מילותיי אני מעבירה רעל ריגשי לאחר, למעשה השתמשתי במילים כנגד עצמי,

כשאני אוהבת את עצמי ,אבטא אהבה זו ביחסי עם אחרים ואז שומרת על טוהר המילה, מפני שפעולה זו תגרום לאחרים תגובה דומה לשלי. אם אני אוהבת אתכם- תאהבו אותי אם אעליב אתכם- תעליבו אותי חזרה, אם אחוש כלפיכם הכרת תודה- כך תחושו כלפיי. וכן הלאה. עד כאן "טוהר המילה" לכו לשבוע ליישם וספרו איך היה לכם.

2. הסכם השני: "אל תקחו שום דבר באופן אישי"

לא משנה מה מתרחש סביבכם- אל תקחו זאת אישית. קשה הא? מוזר הא? מתי אנו לוקחים אישית? כשאנו מסכימים עם הנאמר. ברגע שהסכמנו זה מעין רעל שחודר אלינו. ממה זה נובע? במהלך החינוך שלנו במסגרת ההסכמים המוטעים אנו לומדים לקחת כל דבר באופן אישי.וחושבים שאנו אחראים לכל. כשלמעשה שום דבר ממה שאנשים עושים, לא נעשה בגללנו אלא בגללם!. מתוך העולם שלהם,הצרכים המניעים שלהם ולא שייך אלינו בכלללל.

גם כשנדמה שמישהו העליב אותי אישית וישירות,אין לזה קשר אמיתי אלי. כי כל זה נובע ותואם את ההסכמים שלו,

אפילו כשמישהו בא ואומר לי "הי השמנת לאחרונה" – אל לי לקחת זאת אישית, מפני שהוא מתמודד עם הרגשות האמונות והדעות שלו- שלא קשורים אלי בכלל. לא אסכים שהרעל הזה יחדור אלי. נקודה. ברגע שאקח זאת אישית הפכתי להיות טרף קל. למה הכוונה? הטורפים יכולים ללכוד אותי באמצעות דעה אחת קטנה ולהכיש אותי בכל רעל שירצו וכשאני לוקחת זאת אישית-אני מעכלת אותו.וכך אני קולטת את הפסולת הריגשית שלהם שהופכת לפסולת שלי. ברגע שאני לא לוקחת אישית אני מחוסנת מחיי סבל. חסינות בפני הרעל הזה היא המתנה של הסכם זה. ואגב, גם כשמדובר באמירות חיוביות, כמו למשל: "את הטובה מכולם"

זה לא משנה אם תגידו "את מגעילה וגרועה מכולם" אין זה אמור להשפיע עלי מפני שאני יודעת מי אני (אני מקווה). לדבריו של מיגל אין לו צורך להיות מקובל ואין לו צורך שמישהו יאמר לו מי הוא לטוב או לרע. הלוואי שנגיע לדרגה כזו. לדבריו, כל מה שאחרים חושבים,חשים הוא שלהם ולא שלי ולכן זה לא באמת קשור אלי ואין לי ממה להיפגע גם כשזה לכאורה מכוון נגדי. יתכן שתגידו "מה שאת אומרת פוגע בי" אך לא מה שאמרתי פגע אלא דברי נגעו בפצעים שכבר קיימים בכם. כך שאתם אלה הפוגעים בעצמכם.

הרי כל אחד רואה את העולם בעיניים שלו והעיניים שלו אינם שלי, אז למה לי להתרגש ממה שהוא רואה בסרט שלי? עדיף לי להתרגש מהסרטים של עצמי. ואני אראה את הסרט שלי בהתאם להסכמים שלי עם החיי- בתקווה שישתנו כעת. מסקנות לסיום ההסכם השני-

כשאתם חיים ללא פחד,כשאתם אוהבים, אין קיום לרגשות של פחד,קנאה ,עצב ואז קרוב לודאי שתרגישו טוב, ואז כל הסובב אתכם טוב ואז כל דבר גורם לכם אושר,אתם אוהבים את כל הסובב אתכם,משום שאתם אוהבים את עצמכם.את מי שאתם.שבעי רצון מעצמכם ומחייכם. מהסרט שאתם מפיקים ומההסכמים שעשיתם עם החיים. אתם שלווים ומאושרים. אתם חיים באותו מצב של אושר שקט שבו הכל נפלא ויפה ככ.במצב זה של אושר ,כל הזמן עושים אהבה עם כל דבר שרואים וקולטים.

המלצה- היפכו גם את ההסכם השני להרגל. ועד השבוע תרגלו וספרו איך היה לכם.

ההסכם השלישי- "אל תניחו הנחות"

3. קיימת בנו נטייה להניח הנחות לגבי כל דבר והבעיה היא שאנו חושבים ומאמינים שהן אמת. וזה יוצר המון בעיות. ישנן אינספור דוגמאות לכך במיוחד בין בני זוג או אנשים האוהבים זה את זה וישנה ציפיה שהוא מכיר אותי מספיק ואמור לדעת מה אני מרגישה, חושבת וכו' ואז כשהוא לא פועל בהתאם לציפיות, שוב אני נפגעת. אז NO MORE, לפני שנניח הנחות שלא בהכרח נכונות, עדיף לשאול שאלות ולברר או פשוט לומר מה אנו רוצים,אני לא בטוחה שאני רוצה להיכנס להסברים,ממה נובעת הנחת ההנחות המוקדמת, כאן מומלץ לקרוא את הספר שהוא ממש סיפרון וידידותי למשתמש.

למעשה אנו מניחים הנחות גם כשאומרים לנו דברים וגם כשלא אומרים. או גם כשאנו חושבים שהבנו או כשלא הבנו,ההנחה הכי כבדה ומוטעית היא שאנו מניחים שכולם רואים את החיים כמו שאנו רואים אותם. אנו מניחים שאחרים חושבים.חשים,חורצים דיעה כמונו ובגלל הנחה מוטעית זו אנו חוששים להיות עצמנו בחברת אחרים. למה הכוונה?

כמו שאנו שופטים את עצמנו ומחמירים עם עצמנו אנו חושבים שאחרים כלפינו ואז בטרם הם ידחו אותנו אנו דוחים את עצמנו. קשה הא? כך פועלת התודעה האנושית לפי דבריו של מיגל.

בשורה התחתונה עלינו להיות מה שאנחנו ולא להיזדקק לתדמית שיקרית: זה קורה המון בין בני זוג שמנסים לשנות אחד את השני ולא לקבל אותם כפי שהם. ותמיד ישנה ציפייה קדומה שהוא ישתנה.

אז לא- "אם אתה אוהב אותי כמו שאני ,יופי קח אותי, אם לא, בסדר, להתראות,תמצא אחרת."

דמיינו את היום שבו תפסיקו להניח הנחות ביחס לבן זוג שלכם

או כל אדם בחייכם. –התקשורת שלכם תשתנה לגמרי ומערכות היחסים שלכם לא יסבלו עוד מסיכסוכים הנובעים מהנחות מוטעות. נשמע פשוט אך לא קל לביצוע.

לכו לתרגל ועד השבוע הבא ,ספרו איך היה לכם. ואז ניגע בהסכם הרביעי והאחרון- "עשו תמיד כמיטב יכולתכם"

4. עשו תמיד כמיטב יכולתכם" –זהו ההסכם המאפשר לשלושת הקודמים להפוך להרגלים מושרשים. לעשות כמיטב יכולתי משמע לעשות את המקסימום שאני מסוגל ברגע נתון וזה יכול להשתנות מרגע לרגע. לפעמים מיטב יכולתי הוא באיכות גבוהה ופעמים אחרות פחות טוב. הרי זה תלוי במצב רוחי, במצבי הבריאותי ובעוד גורמים, אך בעיקר תלוי אם אני מרגישה טוב ומאושרת. במצבי רוח יומיומי מיטב יכולתי משתנה מדי רגע,שעה,יום. אך משתנה בהדרגה במשך הזמן.ברגע שנהפוך את 4 ההסכמים להרגלים גם מיטב יכולתי ישתפר בהתאם. בכל מצב בחיים עשו כמיטב יכולתכם.ואז לא תהיה לכם סיבה לשפוט את עצמכם ולא תסבלו מריגשי אשמה. ותימנעו מעינויים והלקאה עצמית. וכל בלי שתרגישו תיווכחו כי אתם משוחררים מכישוף רב עוצמה שהייתם כבולים בו.

ברגע שאתם מיישמים הסכם זה הוא גורם לכם לקבל את עצמכם.אך עדיין צריך להיות מודע לטעויות וללמוד מהן. אין זה אומר שנחים על זרי דפנה. ללמוד מטעיות פרושו להתבונן בתוצאות בכנות ולהמשיך לתרגל. זה מפתח מודעות. כשאתם פועלים כמיטב יכולתכם למען ההנאה שבעניין ולא כדי לקבל גמול כלשהו,אתם עושים דברים מפני שאתם נהנים מהעשייה. ומשמעות העשייה היא לחיות את החיים במלואם. אי עשייה היא הדרך שלנו להתכחש לחיים. היזכרו בפורסט גאמפ- שעשה כמיטב יכולתו והיה תמיד בעשייה. וזכה בגמול רב מבלי שציפה לכך בכלל.

יש לכך השלכות לגבי איך אתם חיים את החיים, לא אכנס לכך בשלב זה ושוב אני ממליצה א

לקרוא את המקור שהוא נגיש,קל, ידידותי ,עשיר בדוגמאות להמחשה והכי חשוב משכנע הרבה יותר ממני.

אז אם ברצונכם לשפר את איכות חייכם, קיראו את הספר והפכו את ההסכמים להרגחים בחייכם,כי

הזכות לאושר היא זכות מלידה. נולדתם עם הזכות לאהוב,להנות ולחלוק באהבתכם,אתם חיים אז תהנו מהם כבר. אל תגלו התנגדות לחיים הזורמים דרככם,עצם קיומכם מהווה הוכחה לקיום אלוהים,החיים והאנרגיה.

ולסיכום,אלת תצפו שתהפכו את 4 ההסכמים להרגלים, כי יהיו המון קשיים בדרך ולכן מראש תתיחסו בסלחנות כלפי עצמכם,אל תצפו שתמיד תצליחו לשמור על טוהר המילה,כי ההרגלים הקודמים חזקים ומושרשים היטב. אך עדיין אתם יכולים לעשות כמיטב יכולתכם. אל תשפטו את עצמכם ,אל תחושו אשמים או תענישו את עצמכם אם אתם לא מצליחים לקיים הסכמים אלה.

ברגע שתעשו כמיטב יכולתכם שוב ושוב תהפכו למומחים בטרנספורמציה.

לפיכך גם כשאתם מועדים ,אל תשפטו את עצמכם אל תעניקו לשופט שלכם את הסיפוק להפוך אתכם לקורבנות ,גם אם אתם מפרים הסכם, תתחילו מחדש למחרת. וכן הלאה.אמנם זה קשה בהתחלה אך נעשה קל מפעם לפעם,לא להתייאש. זה שווה את המאמץ. היום הוא תחילתו של חלום חדש.